close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

להגדיל תורה ולהאדירה- גם בפרסים

איתמר ליברמןיא סיוון, תשעב01/06/2012

מבין מקבלי פרסי ישראל בקטגוריה "מדעי היהדות" היו כמה רבנים אבל בעיקר אנשי אקדמיה. יש בידינו לשנות את המאזן לטובת נציגים מהעולם התורני

תגיות:
פרס ישראל

במהלך יום העצמאות האחרון הוענק לרב דרוקמן "פרס ישראל" על מפעל חיים. תרומתו למדינה בכלל, ולעולם התורני בפרט, לא מותירה מקום לספק באשר לצדקותה של ההחלטה על הענקת הפרס. תמצית חייו הוא מפעל חיים מרשים ומפעים שמושרשת בו עשייה רחבה בהיקפה ובעוצמתה החל מקידום הידברות בעם ומערך הגיור, ודרך הקמת ישיבות ההסדר ומוסדות בני עקיבא.

כן יתר חתני וכלות הפרס האחרים שבעמל ויגיעה רבת שנים הניבו תרמו חשובה לחברה ולמדינה והדגישו שוב את החשיבות בהכשרת דור העתיד של ישראל.

לאחרונה נתקלתי במודעה, שאותי באופן אישי היא הפתיעה לטובה, אשר הייתה תלויה על הדלת בכניסה לבית המדרש של הישיבה בה אני לומד. במודעה נכתב על תחרות כתיבת חיבורים תורניים שמיועדת לכלל תלמידי הישיבה. המודעה הסבה לי מיד קורת רוח ותחושת שמחה שכמוה לא חשתי מזה זמן רב.

במתן עידוד לכתיבת חיבורים, והנעת תלמידים לעמל ויצירה, אפשר להצמיח חתני פרס ישראל ואולי גם נובל, ולא רק ממסדרונות האקדמיה אלא מתוך כותלי בית המדרש!. אם כהוקרה על מפעל חיים מרשים או מעיסוק בענפים אחרים משדה האקדמיה והמחקר.

חשוב לפתוח בפני התלמידים את היכל התורה ומתוכו יוכלו לאסוף אוצרות. ליטול פניני תורה בזכות עצמם בדרך של יגיעה ועמל שתתווה להם נתיבים בעולמות מופלאים נובעים ושופעים. מהלך זה יאיץ כוחות מחודשים בלב התלמידים במקום ישיבה ממושכת בבית המדרש בתחושות של חוסר התחדשות ומוטיבציה ירודה, ואף תסכול וחוסר מעש.

לא די בקביעת סדר יומי קבוע שכולל שיעורים וחברותא. צריך לעודד יצירה, מחשבה, עמל, מחקר ולימוד עצמי. על הרבנים בישיבות מוטלת החובה לטפח בתלמידיהם עוז וסקרנות בלימוד, כשהמטרה היא ליצור אווירה של סקרנות, שאפתנות ויצירתיות בבית המדרש, אשר עם הזמן תצמיח תלמידי חכמים גדולים ששאיפתם היא להרחיב את ממדי עולם התורה. בית מדרש שכזה יפעל ליצור קרקע לימודית פורייה לחידוש על ידי שיתוף פעולה מלא של התלמידים בלימוד, אם במסירת שיעורים שהכינו בעצמם ואם במשימות של ליבון דילמות וסוגיות תורניות.

מבין מקבלי פרסי ישראל לאורך השנים בקטגוריה "מדעי היהדות" היו אמנם כמה רבנים אבל בעיקר פרופסורים מהאקדמיה. יש בידינו לשנות את המאזן לטובת נציגים מהעולם התורני אשר תרומתם לעולם התורני, וכל שכן האקדמי- מחקרי, תהיה רבה לאין שיעור.

במדינת היהודים, אחרי ששים וארבע שנות פיתוח ושגשוג, ראוי שיתייצבו כחלק ממציאות שגרתית כמה נציגים מבין הישיבות בשורת מקבלי פרס ישראל. כאלה שתרמו תרומה עצומה לחוסנה ולקיומה של מדינת ישראל לא פחות מאשר חוקרים מתחומים אחרים. כוונתי לרבנים שעיסוקם היא תורה גרידא ולא שיווק שמם או השגת תארים כאלה ואחרים.

מבין מקבלי הפרס השנה, כמו בכל שנה, היו חוקרים מתחום המתמטיקה, המוסיקולוגיה, הפסיכולוגיה והפיזיקה, ובשנים קודמות היו גם מעולם הרוח והיהדות. ראוי שנצמיח גם חוקרים בעלי שיעור קומה שייעודם הוא להרחיב את הידע התורני מתוך כוונה להעלות אותו ולא להוריד אותו לרמה של עיסוק צדדי וחסר ערך, למקצוע אינטלקטואלי שמסתכלים עליו בגובה העיניים.

בידינו להצמיח את חתני פרס ישראל הבאים מתוך כותלי בית המדרש וזה הכול תלוי בנו. בעזרת השם נעשה ונצליח.

הכותב הוא תלמיד ישיבת "המאירי" וסטודנט לחינוך במכללת "ליפשיץ".

הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה